האם העבודה שלי משמעותית

על הקשר בין היכולת ל״טוות״ או לספר את הסיפור של העשייה הארגונית לחווית עבודה משמעותית.

משיחות עם אנשים בארגונים ועסקים לא מעט מהם מעידים על כך שהם לא מצליחים לחוות את עבודתם במלוא המשמעות שלה, דבר שגורם להם לעיתים לתחושת ניכור מהעבודה לתחושת חוסר שייכות לארגון או לתחושה מעיקה של חוסר משמעות בעשייה.

המיקוד בתוצאות ויעדים לא מאפשר לאנשים בארגון (בכל דרג) לקלוט מהי בהכרח ההשפעה הישירה שלהם לטובה על איכות חיי משתמשי הקצה של השרות או המוצר שהם עומדים מאחוריו.

בחלק מהארגונים/ עסקים אין חיבור בין שלל הארועים והפעילויות המרובות באזורי הארגון השונים לכדי נרטיב משמעותי ושלם .

אותו סיפור ארגוני, שאילו היה נטווה לאורך העשייה יחד עם העובדים היה יכול להעניק שקט נפשי מחוייבות וחיבור רגשי ומעל הכל תחושה של משמעות וסיפוק בקצב גבוה שמאוד חיוני לפריחה ושגשוג בעבודה.

להלן 3 נקודות מרכזיות למחשבה ועשייה (עיבוד לעברית שלי מתוך " School of life dictionary" )

א. קצב,מהירות וקו הסיום ⚡️🏁

הפילוסוף היווני אריסטו ציין שתנאי מפתח להצגת תיאטרון מצויינת הנו -שההצגה תגמר מהר !

יחד עם זאת ,ציין אריסטו, בזמן הקצר הזה חייב שיווצר מתח ,שיהיו סיבוכים בעלילה, שיופיע שינוי בלתי צפוי בכיוון העלילה כך שבתוך זמן קצר ובשלוש מערכות בלבד, תווצר אצל הצופה תחושה של סיום אותנטי

ולא מזוייף של העלילה שהתפתחה הסתבכה והגיעה לתוצאה ברורה וחדה .

האטרקטיביות של המהירות והקצב והגעה לקו סיום לא רלוונטית רק לתיאטרון. התמצית של הפעולה המהירה שיש לה תוצאה ברורה מסבירה את המשיכה האנושית לספורט.

היא מסבירה למשל את האטרקטיביות הגבוהה כל כך של משחק הכדורגל. ב 90 דקות משחק הצופה עובר חוויה שמתחילה בנייטרליות ומסתיימת בתוצאה מדוייקת וברורה.

אם כדורגל היה כמו העבודה בעידן המודרני שאנו חיים בו אפשר היה לדמיין איך בכל ארגון “נבעטים” בו בעת עשרות או מאות כדורים על ידי אלפי שחקנים למשך אלפי ימים רק שלאף אחד אין אפשרות להשקיף על התקדמות המשחק וודאי לא לקבל תוצאה מדוייקת כל ״90 דקות״..

לפי הסטנדרטים ״האריסטוטליים״ הכמיהה המולדת שלנו לתהליכים מהירים עם סיום חד ובהיר לא תקבל מענה בעבודה בעת הזו .

זאת בגלל המורכבות והגודל של המערכות הארגוניות שהנו בלתי נמנע בעידן הגלובליזציה והטכנולוגיה העבודה שלנו והמשמעות המלאה שלה נגלית לעינינו בתהליך מבולגן , לא מסודר שנמתח לאורך זמן רב.

ב. סיוע ופתרון בעיות של אחרים💞

אנשים במערכות ארגוניות מרגישים משמעות בעבודה לא רק שהפעולות הן בקצב יחסית מהיר אלא גם כאשר הם יכולים להעיד כיצד הפעילות שלהם בעבודה סייעה לאחרים :

ללכת הביתה בסוף יום עבודה עם התחושה והידיעה שתיקנו או פתרנו בעיה בחיים של מישהו אחר. הרווח הפשוט והחשוב הזה ״מאותגר ״ על ידי הגודל של העבודה והארגונים.

אנחנו לרוב מאוד מרוחקים ממשתמשי הקצה של המוצרים או השירותים שלנו, עד כדי שאיננו יכולים לשאוב שום הנאה משמעותית מהתפקיד החשוב שיש לנו למעשה בחייהם .

לדוגמא : אופטימיזציה של ניהול המידע באזורים שונים של חברת תעופה בינלאומית בשילוב של אלפי מאמצים מתואמים נוספים שקורים בה כל הזמן, באמת ובתמים תשפיע על רגע בו משפחה צעירה תחבור יחד לחופשת חוף נפלאה.

הקשרים בין הפעולות שלנו לתוצאות הם אמיתיים אבל הם כל כך רחוקים ומפותלים עד כדי שהם מדוכאים והופכים קלושים במוחנו.

זה סוג של טרגדיה שבשל הגודל אנו יכולים להעביר את חיינו בעזרה לאחרים ברמה יום יומית ועדיין לשאת את המחשבה וההרגשה המדכאת שלא עשינו שום הבדל .

חלק מהתשובה לתחושת חוסר הקשר והשייכות טמון בהבט התרבותי של מקום העבודה : האמנות של סיפור הסיפור .

ככל שהמורכבות והגודל עולים אנו צריכים ללמוד כיצד לחבר בין מגוון ארועים שונים לנרטיב מרכזי.

כך שהנרטיב יאפשר לנו להתחבר ולהזכיר לנו איך אנו חלק משלם משמעותי.

ג. לדעת לספר או ״לטוות״ את הסיפור 🎬

סיפור ארגוני הוא בדיוק כמו רומן ,הוא יכול להתחיל בסצנה של מישהו שנכנס לחשבון הבנק

שלו בזלצבורג, ואז ברגע אחר לקפוץ למסעדה במחוז וון צ׳אי בהונג קונג , שם עסקה של העברת משלוחים לדובאי נסגרת , משם הפוקוס יכול לעבור לפגישה בבית הלבן בה דנים על רגולוציה של מוצרי צריכה בין שרים לקבוצת אזרחים שליחי ציבור , ומשם לקפוץ למוקד שרות לקוחות בפניקס ומשם לתינוקיה בבית חולים בסיאטל .

חוץ מבלבול שנראה לעין וחוסר קשר בין הרגעים המאוד שונים הללו ,המשימה של מספרי הסיפורים תהיה לחשוף איך כל אותם ארועים חסרי קשר כביכול קשורים כולם ביעד מלאכותי אחד גדול למשל :

יצירת מערכת IT חדשה עבור ארגון גדול במינכן

ברגע שכל הארועים ה"מפוזרים" נטווים לכדי סיפור אחד משמעותי התמונה מתבהרת.

האנשים מתחברים למשמעות היומיומית של העשייה שלהם.

הדבר האידאלי היה שכל חברה גדולה תעסיק אנשים שתפקידם יהיה ״לטוות״ סיפורים אלו.

תנסו - מקסימום זה יצליח!